נפרדים ולא נפרדים ממירה פרידמן חמו – נשיאה מייסדת – עתיד בטוח

נפרדים ולא כל כך… ממירה

כמו לפני שנה כאשר חגגנו חגיגת בר מצווה ל”עתיד בטוח”, התכנסנו שוב בביתם החם והנעים של שרקה ורמי צבעוני בגבעתיים.

בחוץ היתה סערת ברקים ורעמים, גשם שטף את המרפסת אף שהיתה מקורה,,, ובבית אור, חום ושמחה של חבורה שחוגגת באופן חברי מאד ולא פורמלי את “העברת הלפיד” ממירה לעזריאל נבו.

ולא סתם לפיד אלא לפיד ממשי שהכין נסים במו ידיו.

הערב החל בארוחה ממטעמים שהכינו החברים עצמם – מכל טוב הארץ.

ואז שירה בציבור עם שקופיות – כאשר מירה בחרה את השירים האהובים עליה. הפליא קולו בשיר רמי בשירת סולו עמוקה ומרשימה  – יחד עם ליווי הקהל. הוא שר את שירו הנודע של מרל רוברט טרוויס על כורי הפחם בקנטקי – ארצות הברית “sixteen Ton”.

שלב הברכות, היה מובן מאליו כשאיש לא ממש נפרד ממירה – אלא מברכים אותה על העשייה הנפלאה והבלתי נלאית מאז הקימה עם אברהם את “עתיד בטוח”.

כולנו סמוכים ובטוחים שמירה תמשיך ותלווה את “עתיד בטוח” לעוד שנים רבות.

אבי שזר חרוזים לשיר ההלל למירה ואברהם הנרגש ביקש משרה לקרוא בפני מירה שיר אהבה שכתב עבורה. ההתרגשות היתה רבה.

עזריאל בירך וקרא להמשך הפעילות, תגבורה והעמקתה וניסים העביר את ה”לפיד” בין השניים והגיש למירה שעון מעוצב שידגיש את המשך הצעידה ביחד – כי השעון הוא הזמן שאינו עוצר מלכת; בצירוף אלבום נאה שהכינה, כרגיל, דפנה המוכשרת ששוזר בתוכו את הברכות שכולנו מבטאים את הוקרתנו ואהבתנו.

במלים מאד נרגשות מירה השיבה למברכים החברים כולם. (ראה בהמשך).

במצב רוח מרומם, בלי להרגיש כלל בסערה המשתוללת בחוץ, נגשנו לקינוחים שרובם היו מעשי ידיו של חברנו חיים – התרגלנו כבר… לא יכולים בלי…

נפרדים מהבית החם של שרקה ורמי ויצאים לסערה שבחוץ.

החורף החל…מי ייתן ויביא לארץ הזו גשמי ברכה, שקט ושלום.

שרה גוטר דודזון 26.10.2019

רווח

דברי סיכום ותודה, מירה פרידמן חמו, נשיאה מייסדת

ערב טוב חברים,

לעיתים רחוקות קורה שאין לי מילים… תחושה חזקה של מבוכה, של התרגשות והכרת תודה. לאורך כל הדרך המשותפת שלנו יש לי הרגשה שאני באה מאהבה, ובאהבה. שיחד אנחנו עושים משהו שהוא כל כך חשוב עבור כל ילד וילדה, ועבור החברה בכלל.

לכן, כשהחלטתי לפרוש מתפקיד היו’ר, זו הייתה החלטה לא פשוטה. אבל אני לגמרי שלמה איתה. רציתי זמן לעצמי, למשפחה, לעוד תכניות שאני רוצה להספיק. אבל אולי יותר מזה, היה ברור לי שמגיע זמן בחיי ארגון שצריך שינוי, שצריך להגיד “עוף גוזל”, ואנחנו ב”עתיד בטוח” כבר לא גוזל, אנחנו כבר מזמן ארגון בוגר ועוצמתי. אני אישית, מאחר ונתבקשתי ע”י החברים, אמשיך לתרום.

לפני למעלה מ- 14 שנה, כשהקמנו את ‘עתיד בטוח’, רצינו שהילדים שלנו יוכלו לגדול בתחושה של ביטחון, בלי פחד, בלי שיהיו קורבנות להיפגעויות ולטראומות. הצלחנו, באמצעים מאד צנועים, להקים מודל  מיוחד שבו בני הנוער עצמם, על בסיס היצירתיות שלהם, היזמות והתעוזה שלהם, פועלים ומשפיעים –  במטרה למנוע את הקורבן הבא של האלימות. הצלחנו, לא רק כי בנינו מודל ייחודי ואפקטיבי, אלא בעיקר כי חברי ‘עתיד בטוח’  הם מודל של מנהיגות מתנדבת ומחוייבת שנותנים מעצמם כל כך הרבה, בלב מלא, באכפתיות, במקצועיות, מהנשמה. לי – זו כל יום מתנה לפעול אתכם.

במשך השנים, בחישוב מהיר, הפעלנו כ- 800 קב’ של מנהיגים צעירים, כ- 15.000 ילדים ובני נוער, שהשפיעו  על לפחות 350,000 מחבריהם – עוד בלי לחשב את ההשפעה ברשתות חברתיות, עוד בלי לציין את כל שאר התוכניות שלנו והתחומים שפיתחנו.

במבט קדימה – כיום האתגר של מניעת אלימות עוד יותר מורכב וחיוני, יש עוד יותר דחיפות וצורך לפעול, ולא רק בגלל הבריונות וההתעללות ברשתות החברתיות, ולא רק כי כל אמצעי התקשורת מתפרנסים מכך שהם מתמקדים ברוע, ויוצרים תמונה בעיקר של השלילי, אלא גם בגלל המודל של חלק נכבד ממנהיגינו  – שילדים ונוער נחשפים אליו. כך שגם הצורך למנוע את הקרובן הבא, וגם הקושי – רק מתעצמים.

אבל אני כל כך בטוחה שלמרות הקשיים, החברים הנפלאים של ‘עתיד בטוח’ ימשיכו להוביל את העשייה ולהתמודד עם האתגרים! כולנו,  בראשותו של עזריאל נבו: עזריאל – שרביט הניצוח עבר אליך “ואת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק”! תא”ל (מיל). עזריאל נבו אמנם רוב חייו היה איש צבא, מזכיר צבאי ל-4 ראשי ממשלה! אבל בנשמה הוא איש חינוך, עם אכפתיות אמיתית לילדים ולנוער, ואני בטוחה שכל אחד מהחברים לגמרי איתך, ושכל סיום הוא התחלה חדשה.

ברשותכם, חשוב לי  לסיים בתודות, מעומק הלב: לדוד עברי – קשה לי לתאר את ‘עתיד בטוח’ בלי התמיכה וההשראה שלך, לכל אחד מהחברים –  על הנתינה האינסופית, האישית, המקצועית והכספית, למדתי מכם כל יום, לבני ובנות הזוג – שתומכים ומאפשרים,   לניסים כהן המנכ’ל – על האנושיות והאכפתיות,   למטה המצומצם שלנו – דפנה ואושרית – זכינו בשתי Wonder-Women.  ותודה מאד מיוחדת לאיש שלי, לאברהם חמו – על הכל!  ובמיוחד על הזכות שנפלה בחלקי לפעול למען הילדים והנוער:  כולנו גדלנו על הפסוק ממסכת סנהדרין במשנה: “כל המקיים נפש אחת (מישראל) – מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא”, ולנו יש הזכות לפעול לכך.